צוואה במובן הרחב היא אמירה, ציווי או הנחייה בה מבקש אדם שייעשה למענו או בעניינו לאחר מותו. המובן המשפטי לקח הגדרה זו צעד אחד קדימה והגדיר כי צוואה היא  מסמך משפטי בו מגדיר האדם מה ייעשה ברכושו ובקניינו לאחר מותו, כאשר זו נעשתה באחת הדרכים הקבועות בדין.במדריך זה אפרט בקצרה למה יש צורך בכתיבת צוואה והדרכים לעריכתה.

חוק הירושה הנכלל כחלק מדיני הירושה, קובע כיצד יש לערוך צוואה כדי שתהיה תקפה ומהו המצב החוקי של רכוש של אדם שנפטר כאשר אין צוואה.

המקרה השכיח הוא של בן/בת זוג עם ילדים . במקרה שאחד מבני הזוג נפטר ואין צוואה כתובה, יורשים את האדם או האישה בן או בת הזוג וילדיו, כאשר בן הזוג יורש/ת מחצית וילדיו מתחלקים בחלקים שווים במחצית הנוספת.

מתי אם כך יש צורך בצוואה?       

כאשר לאדם ילדים קטינים מתחת לגיל 18 , במידה והוא נפטר ומוריש לילדיו, בהיעדר צוואה, חלקים מירושתו, נכנסת המדינה כמגינה על הילדים ומפקחת באמצעות האפוטרופוס הכללי מה יעשה ברכושו. מצב זה כביכול בא להגן על הילדים אך בפועל עלול  ליצור להם ולבן/בת הזוג שנותרו בחיים, אילוצים ומגבלות שלא היו בכוונתו של הנפטר להחיל. אם ניקח לדוגמא נכסי מקרקעין שהיו בבעלותו של הנפטר, לא ניתן יהיה למכור אותם במידת הצורך או הרצון ללא אישור ופיקוח בית המשפט. כדי להימנע ממצבים אלו של מגבלות ואילוצים מצד המדינה על בני המשפחה שנותרה חשוב על כן לערוך צוואה במסגרתה מורישים בני הזוג האחד למישנהו את הנכסים, כך שבעת פטירה לא תהא התערבות של המדינה וצורך של אישור בית המשפט למכירת מקרקעין.

מקרה זה, שהוא אחד משכיחים ביותר הוא כמובן מקרה אחד מיני רבים, אך הוא ממחיש את המורכבות והחשיבות בעריכת צוואה.

דוגמא נוספת לחשיבות עריכת צוואה עוד בחייו של אדם היא במקרים בהם חלק מהילדים קיבלו כבר עזרה משמעותית ורבת ערך מהוריהם במהלך החיים, בהשוואה לילדים אחרים במשפחה .על מנת  לאזן נתינה לכל אחד מהילדים ועל מנת לא ליצור סכסוכי ירושה,  ישנה חשיבות עליונה לתכנן את הדברים מראש ולערוך צוואה תקפה ולא לטמון את הראש באדמה בתקווה שהדברים יסתדרו מעצמם באופן טבעי ומכובד. חוסר הרצון לעסוק בנושא בחיים הוא אולי מובן מבחינה רגשית אך מאחר ולכולנו ברור כי לא נחיה לנצח חשוב לתת את הדעת על כך ולערוך צוואה חוקית ותקפה כבר במהלך החיים.

מקרים נוספים וקריטיים בהם יש צורך לבחון צורך בעריכת צוואה הינם כאשר מדובר במערכת זוגית שניה . בין אם מדובר באנשים אשר נישאו או בבני זוג אשר חיים יחד כידועים בציבור , במקרה בו אין צוואה, בן הזוג או הידוע בציבור יורשים מחצית וילדי הנפטר יורשים את המחצית השנייה.

 כיצד עורכים צוואה?

חוק הירושה קובע מספר דרכים לעריכת צוואה ואמנה אותם כאן בקצרה.

א.     צוואה בכתב – האדם כותב את צוואתו בכתב יד בכתב ידו . כאשר אדם עורך צוואה באופן זה יש להוכיח שכתב היד המפרט את הצוואה הוא אכן כתב ידו של המוריש. על פניו נראה אומנם כי דרך זו הינה דרך קלה ויעילה לכתיבת צוואה אך בפועל היא טומנת בחובה סיכונים רבים שכן ייתכן מקרים בהם הנפטר, שכמובן אינו מכיר את החוק על בוריו, ציווה להוריש את רכושו באופן אשר מנוגד לדין. במקרה כזה היורשים ובית המשפט יצטרכו לפרש את הצוואה ולתת תוקף לחלקים החוקיים שבה, מה שיגרום להליך מורכב וארוך יותר לעומת עריכת צוואה מסודרת ותקפה מראש.

ב.     צוואה בעדים – אופן עריכת צוואה זו הוא הנפוץ ביותר. במקרה זה הצוואה נערכת ע"י עורך דין  בכתב לאחר בדיקת הצרכים והרצונות של המוריש בעודו בחיים. צוואה זו נחתמת בנוכחות שני עדים.

ג.      צוואה בפני רשות – הרשות היא בית משפט למשפחה, בית הדין הרבני או נוטריון. צוואה זו  נערכת אף היא בכתב, בדומה לצוואה בעדים,  אולם במקום העדים מאשר הצוואה הינו נוטריון או אחד מבתי הדין.

ד.      צוואת שכיב מרע –בצוואה אשר נערכת כאשר האדם המוריש חושש לחייו ולפי תפיסתו הינו לקראת מותו  מחד וקיימת סיבה אובייקטיבית באשר להיות המוות קרוב. צוואה זו מושמעת בע"פ בפני שני עדים אשר חובתם לרשום את הנאמר קרוב ככל האפשר לזמן אמירתה ע"י המוריש. צוואה זו יש להפקיד אצל רשם הירושות בסמוך למועד עריכת הצוואה. צוואה זו תקפה רק במקרה בו המוריש אכן נפטר 30 ימים ממועד עריכת הצוואה. עריכת צוואה בצורה זו אינה מומלצת שכן במידה שהירושה שונה מהירושה עכ"פ דין מובן שהיורשים  יגישו התנגדות, מה שיביא את בית המשפט לבדוק אותה במשנה זהירות

 הכותב הוא עורך דין דרור-כהן אורגד, מייסד משרד עורכי דין ונוטריון כהן-אורגד ושות', המתמחה בדיני ירושה.

הערה: מדריך זה הינו להעשרה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי הנדרש בנושא על ידי עורך דין מקצועי ומנוסה בתחום.